אומן הגרפיטי yonatan mas
ארץ אני נוודת. תגידי לי לארוז מזוודה ולעבור למדינה אחרת, עכשיו אני קופצת על המציאה. אורזת את עצמי, על טפי ובנזוגי ועפה למקום אחר. עשיתי את זה כבר פעמיים בחיי. פעם בגיל 16 עם הורי בשליחות בפריז, שפתחה לי את הראש בנוגע לכמה העולם קטן, ופעם שניה עם משפחתי הקטנה בעקבות פלושיפ של בעלי בארה"ב. אין ספק שאלו היו שנים של צמיחה. כנראה הידיעה של מוגבלות הזמן במקום מסוים, גורמת לי לנצל כל שניה בצורה אינטסיבית וטובה. אם למישהו יש הצעה קונקרטית, מוכנה לקחת בשתי ידיים :). מחשבות מקבילות: עולם, בליל של שפה, אוכל זר, ללכת לאיבוד, זרות נעימה, חיבורים חדשים.
עיר אני אוהבת ערים קטנות. לא מורכבות. עם מרכז עתיק וחנויות קטנות עם ניחוח של פעם. ערים אירופאיות בעיקר, בעלות מדרחובים עם אבנים בלי אפשריות להליכה (שלא לדבר על עגלה), ערים עם חנויות ייחודיות שמעוצבות למשעי, כאילו יצאו מתוך חלום. ערי כרך גדולות מבלבלות אותי וגורמות לי לסחרחורת. בערים כאלה אני בדרך כלל נמשכת לחפש את הנהר והטיילת שלאורכה. זה נותן לי בטחון ויציבות. אוהבת בעיקר בערים את תרבות הגרפיטי, שעות יכולה לצלם אמנות רחוב. בדרך כלל אעדיף סיור גרפיטי מכניסה למוזיאון אליטסטי. מילים מקבילות: ניחוח של מטרו ושל מאפיות, שבילי הליכה, תמרורים, המולה.
כפר ילדות. חייתי בכפר הנוער מאיר שפיה מגיל 3 ועד כיתה ד. הייתי ילדת כפר יחפה. רכבתי לגן עם האופניים, טיפסתי על עצים, גלגלונים ברחבי הדשא. המעבר לעיר היה קשה מכל הבחינות, היה חסר לי הריח של הרפת באוויר בשביל להירדם בלילה. רק אחרי 3 שנים הבנתי שכנראה לא נשוב לכפר וכדאי לי להפוך לילדת עיר. זה מעולם לא הצליח לי באמת. תמיד הכפר נשאר לי בכפות הרגליים. מילים מקבילות: דשא, מרחבים, חופש, רוגע, פשטות
חי חלום חיי בתור ילדה היה להיות וטרינרית. החלום לאט לאט התפייד לו עם השנים שחלפו. לאחר סיום התואר הראשון, בלילה של מחשבה "מה אני רוצה לעשות כשאגדל" נזכרתי פתאום שפעם רציתי להיות וטרינרית. הצטערתי שלא זכרתי את זה אז. בגיל 28 נראה היה לי להתחיל וטרינריה כחלום מאוד רחוק ובלתי אפשרי. כל חיי מלווים עם יצורים בעלי 4 רגליים, כלבים, חתולים ביחד ולחוד. לא משנה מה מצב הרוח שלי, תמיד הם יגיעו אלי עם מבט בעיניים וכשכושי זנב או ילולים - "אנחנו אוהבים אותך". הדבר הכי גדול שיכלתי להעניק לבנותי (חוץ מאחת את השניה) זה לגדול עם חיה בבית. תאמצו חיה. זה יעשה לכם טוב. מילם מקבילות: אהבה, חמלה, יחסים, כבוד, עוצמה
צומח כמה שאני אוהבת טבע וירוק וזה משגע לי את העינים לראות מרחבים ירוקים ופורחים, ככה אני אוהבת את הנוף השומם של המדבר. יש שם שקט שנכנס לעור. כמה שאני אוהבת הרים ירוקי עד בגוונים שלא הכרתי עד שטסתי לחו"ל לצפות בפלא, ככה אני לא מסוגלת לטפח עציץ קטן ומסכן. אני הורגת אותם לצערי. כשגרנו בבולטימור הגענו בדצמבר, היה מושלג והעצים היו עירומים. חברה שהכרתי שם אמרה לי לא לדאוג כי בעוד 3 חודשים הכל יתמלא בירוק. לא האמנתי לה. לא הבנתי איך העולב הזה יכול לפרח. היא צדקה. מגוון הירוקים שפרחו בבולטימור ביערו, על העצים, במרחבים היה כל כך עשיר. העצים הפריחו גוונים של ירוק שבחיי לא ראיתי. זה היה כל כך מופלא לחוות את הטבע בתפארתו. מילים מקבילות: אוויר בריאות, שקט, יופי, פליאה
דומם יש אנשים שהם דומם. זה הדבר העצוב ביותר שיש. לפעמים זה תהליך שנגרם בגלל תנאי חוץ ולפעמים זה תהליך שנגרם בגלל תנאי פנים. עצוב. בזבוז. חיים רק פעם אחת. תחיו. תעזו. תעשו משהו. מילים מקבילות: דממה, פסיביות, עצב, קרירות, ריקנות
קצת על... יונית צוק והפרלמנט
את יונית הכרתי לראשונה מהרשת, כל הבלוגריות המוכרות והמצליחות בתחומן, עברו דרך לימודי "הפרלמנט" של יונית צוק.
ישבתי על ספסל בגינה עם חברה יקרה, והיא שאלה אותי לפתע: ״מדוע את לא פותחת בלוג? הסתכלתי עליה כאילו נפלה על הראש, ועניתי במיידי: ״שאני לא יודעת איך כותבים בלוג.״ השיבה לי בחזרה: ״אז תלמדי.״ ומאותו לילה השאר הוא היסטוריה. יש את החיים לפני הבלוג, והחיים אחרי. יונית היא מאסטרית בכל הקשור לבלוגיספרה בארץ ובעולם, היא הגבירה את הפעימה שלי, ופתחה בפניי עולם ומלואו, מפתחת ומשמרת קהילה מיוחדת במינה, שבלעדיה קולי לא היה מגיע לשום מקום חוץ מלמגירה אם בכלל.
אהבת את המשחק, ארץ, עיר, כפר, חי, צומח.
אשמח שתכתבי לי בתגובות מהו דומם בשבילך?
שלך,
נתלי
כל הצילומים צולמו על ידי באייפון SE, בדרום תל אביב, ברחובות פלורנטין ואברבנל. #מתחת_לאף
Comments