חשופה לשמש

צולם בנייד במהלך סדנת סיאנוטייפ צילום: נתלי תמיר

לפני שנה בדיוק, כשהחלטתי להצטרף ללימודי הפרלמנט של יונית צוק, במטרה לפתוח בלוג על החוויות האישיות שלנו במעבר מן העיר אל הכפר, על הילדים, המשפחה וההתמודדות, נתקלתי פעם ראשונה בחסימה והטלת וטו, מצד אישי היקר לשגעונות שלי (והיו הרבה- תאמינו לי).

צולם בנייד במהלך סדנת סיאנוטייפ צילום: נתלי תמיר

חשיפת יתר

הוא לא רצה להחשף לאור השמש, וטען בפה מלא כי חשיפת יתר ממש מסוכנת ושמש חזקה מידי יכולה לגרום לקרינה מזיקה, ממכרת, רדודה, שטוחה ואף הרסנית ביותר.

"למה שיעניין מישהו מהו עולמך? למה הם צריכים לדעת מה את עושה, איפה ולמה? מה הקטע שלך לפרסם ולהעלות לרשת כל דבר? למה צריך לעניין את כל ׳העולם ואשתו׳, מה קורה בביתנו הקט?" הוא בשלו, המשיך להציף בפניי שאלות. ניסיתי להסביר לו, שאין פה ציר זמן, זה בעיקר להוות השראה עבור אחרים. די לי לתת השראה לבן אדם אחד, ואדע שאני את שלי עשיתי. דיבורים כמו חול ואין מה לאכול, אז התחלתי לפעול.

צולם בנייד במהלך סדנת סיאנוטייפ צילום: נתלי תמיר

רקיחת תמיסה

נאלצתי להאפיל את התאים במוח שחוסמים, ולמצוא חדשים שיכולים להחשף לאור מבלי לפגוע באחרים. הייתי לגמרי בשלי, והתחלתי לרקוח נוסחה לתמיסה שונה שתוכל ליצור עולם תוכן שלם שממוקד אך ורק בי. הפסקתי לצלם את ילדיי בכל מקום אליו הגענו, לתייג חברות שאיתם נפגשתי, ולספר לכולם, איפה היינו ומה עשינו. צילמתי בנייד, טבע בעיר ובכפר ׳ללא אנשים ובניינים׳, והתמקדתי רק ביופי שמסביבנו ובעיקר במה ש #מתחת_לאף.

כתבתי על חוויות אישיות ושלי בלבד.

צולם בנייד במהלך סדנת סיאנוטייפ צילום: נתלי תמיר

מנגטיב-->לפוזיטיב

נתתי במה לדמותי אשר החלה להחשף לשמש עד הופעת בבואתי שלי. הפכתי מנגטיב לפוזיטיב וייצרתי תוכן מראיית המציאות שלי ולא דרך מציאות של אחרים. התחלתי להוציא את האמיתית שבי שהיתה קבורה שם שנים.

צולם בנייד במהלך סדנת סיאנוטייפ צילום: נתלי תמיר

זמן חשיפה

לאחר כמה נסיונות, ושינויים שהרשת הדיגיטלית מאפשרת, כי הרי הכול ניתן לתיקון, למחיקה, הוספה/הסרה, נסיון ותהייה בשונה מן המודפס. השקעה של שעות על גבי שעות בקריאת בלוגים, פוסטים ,למידת עולמות אחרים וכתיבת תגובות ענייניות ומעמיקות, אם זה בצילום בנייד, בכתיבה (שהיתה לי איתה חסימה גדולה כמעט 40 שנה) חזרה לנגינה בפסנתר, לעצב ולאהוב את מה שיוצא. ללמוד דברים חדשים ושונים בצילום ועריכת וידאו, לחקור דברים שמעוררים עבורי השראה בלי סיבה, למצוא מה מגביר לי את הפעימה, ללכת להרצאות וסדנאות, להפגש ולהתערות, ובעיקר לחשוב פוזיטיבי על החיים. ניטרלתי כל מידע חושפני ומזיק על חיי היום יומיים ברמה האישית והמשפחתית. למרות שכל יום המשכתי להיות מאוד פעילה תחת השמש והרשת, הפעילות שלי היתה מאוד ממוקדת, במטרה שלשמה עליתי לחשיפה - להפוך את העולם לטוב ויפה יותר. כמה שנשמע קלישאתי, ככה מאמינה בכך באמונה שלמה.

צילום בוידאו, עריכה וליווי ניגון בפסנתר: נתלי תמיר

כוח האנרגיה

הבנת יחסי הכוחות בחשיפה ברשת ובשמש, הובילה אותי למסקנה שאם מתמכרים לאנרגיה שהיא מייצרת, ללייקים ולתגובות שטחיות ולא רציניות, משתלטים כוחות של אנרגיות נגטיביות: צרות עין, צביעות, חוסר אמינות, זיוף, התחנפנות, אינטרסנטיות, ונסיונות להוריד אותך מהבמה. נשרפת התמונה במהרה, והמדיה הזאת שיכולה לתת במה ואפשרויות אין סוף יכולה באותה מידה להתהפך על יוצרה. צריכים מיד להאפיל את החדר, לאותה תמיסה שרגישה לתאורת השמש, לעשות חשיבה מדוייקת יותר, לתת לה לנוח, לנטרל רעשים וגונבי אנרגיות, להתייבש על מנת שיהיה אפשר לייצר ממנה שוב אנרגיה פוזיטיבית ופורה מההתחלה.

צולם בנייד במהלך סדנת סיאנוטייפ צילום: נתלי תמיר

להוציא לאור

בא לך להמשיך ולהוציא לאור, להעלות ולשתף מן היצירה שלך, כי אתה מבין שאתה לא לבד במערכת ובקוסמוס, כי יש רשת וקרניי אור של אנשים מאחורייך, שרוצים בטובתך, וצמאים למה שיש לך להציע באותה דקה. לפני כחודש וחצי העלתי בפייסבוק ובכל המדיות, שיש לי חלום: להצטרף לרות "מכנפי רוח- טיולי בוטיק לנשים ברומניה" ולהנחות שם סדנת צילום בנייד, בכפרים ובטבע #מתחת_לאף. לא ביקשתי מאף אחד להעביר זאת הלאה, רק כתבתי את אשר על ליבי ועל חלומי.

​ התגובות והשיתופים עד עכשיו מהדהדים בי באהבה ובחום בלתי מובנת מאליה. למעלה מ-60 שיתופים בכל המדיות השונות, והופ התגשם לו החלום במהירות האור. בלי ששמתי לב והספקתי לעכל את המהירות והיתרונות של הרשת, נפתח לי ספוט של אור מיוחד ומרגש מאוד, והשמש הוציאה אותי לאור.

צולם בנייד במהלך סדנת סיאנוטייפ צילום: נתלי תמיר

מה שיותר עמוק, יותר כחול

קרני השמש שנוגעות בנו מאפשרות לנו להחשף בדברים שביום יום הם לא באים לידי ביטוי, בעיקר לכאלו שחסרי בטחון בפנים מול פנים. ליצור קונטרסט מאוד חזק בין מה שמופיע על המסך לבין מה שמופיע באמת. רק יחידי סגולה שיודעים לזהות בין המרווחים, מגלים שאותה דמות שקטה ומופנמת, גם מוארת, יוצרת, ומוכשרת שלאט לאט מתפתחת ומקבלת את הגוון המדוייק עד ליצירת תמונה שלמה. כשיש הלימה בין הרשת הווירטואלית לבין המציאות. בין הנגטיב לפוזיטיב. הרגישות לאור מתפוגגת והופכת לכחולה ועמוקה.

צולם בנייד במהלך סדנת סיאנוטייפ צילום: נתלי תמיר

תודה שהיית איתי ביציאה לאור, אשמח שתכתבי לי בתגובות למטה, איך את נחשפת לשמש?

רוצה לקבל פוסטים חדשים וטיפים ישירות למייל, מוזמנת להרשם.

המשך יום זורח וכחול במיוחד.

שלך

נתלי

---

פינת המוזות והתודות:

רחל ארז - מנחה לסדנת סיאנוטייפ, צלמת ואומנית, אשר גילתה לי טכניקת דפוס עתיקת יומין, ועולם ומלואו, כיצד ניתן להחשף לשמש ולמצוא אוצרות, תמונה שלמה, כחולה ועמוקה.

מיכל מונטג - בלוגרית ומעצבת פנים, שותפה אמיתית לסדנאות וסיורים, מפגש עם אומנים מיוחדים, עליה המציאו את המשפט: ״מים שקטים חודרים עמוק וכחול״. יש לה את אחד הבלוגים היותר היפים בארץ, בו פוגשים אומנים וחומרים חדשים ומדליקים.

עיצוב ועריכת הוידאו נעשו על ידי.

כל הצילומים צולמו על ידי באייפון se במהלך סדנת סיאנוטייפ בהנחיית רחל ארז.